מתי טלפון נייד הופך להיות מסוכן?שאלות למחשבה: לצורך המחשה, נניח כי טלפון נייד מקרין 0.1 ואט הספק אפקטיבי מוקרן (ERP) וכי אנטנות הממסר החזקות ביותר משדרות בהספק אפקטיבי מוקרן של 1000 ואט (פי 10,000 יותר מהטלפון הנייד). לפי הנחות אלו אנטנת ממסר במרחק של 300 מטרים מקרינה כמו טלפון נייד הנמצא במרחק של 3 מטרים מכם. בפועל, אנטנות הממסר משדרות כששית ואף פחות מההספק הנ"ל ואילו הטלפונים הניידים שלכם מסוגלים להגיע להספק לפחות פי 6 (0.6 ואט). הטלפון הנייד שלכם ישדר בעוצמה חזקה יותר, ככל שתתרחקו מאנטנות הממסר. תמונת מצב: מי שחושש מהשפעות הקרינה הסלולרית צריך להיות מעוניין בפיזור רחב ככל האפשר של אנטנות, שכן פיזור אחיד של אנטנות (ממסר) יאפשר למכשירים הסלולריים לשדר בעצמות נמוכות בהרבה. ההיסטריה של הציבור (שלחץ להרחיק את אנטנות הממסר), כבר גרמה לחשיפת משתמשים (ואלו הנמצאים סמוך להם) לקרינה בעוצמות גבוהות בהרבה. טוב יעשו ראשי הערים והארגונים, המתנגדים להצבת אנטנות אם יפקידו את הנושא בידיהם של מומחים - מומחי בריאות בלתי תלויים (שאינם מושפעים מחברות הסלולר) והן מומחים (בלתי תלויים) לקרינה ולתקשורת רדיו. אז מה עושים בינתיים? דעו כי גודל האנטנות, מספרן וצפיפותן אינו הגורם לנזק פיסיולוגי (אולי לנזק פסיכולוגי). ברמה העקרונית פיזור אנטנות יש בו כדי לתרום לשיפור אמינות התקשורת בעוצמות נמוכות יחסית, הן של הטלפונים הניידים והן של רשת הממסרים. אנא, התחשבו בעצמכם ובסביבתכם הקרובה. לפני שישופר מערך האנטנות, אל תפעילו את הטלפון הנייד שלכם בסמוך לאחרים, כדי לא לפגוע בהם! אם כולם יעשו זאת, ייטב לכולנו. הרחיקו את אנטנות מכשיר הטלפון הסלולרי שלכם מראשיכם, השתמשו בדיבורית ברכב ובדיבורית אישית, שלפו את האנטנה בזמן שיחה וקצרו את משך השיחה, כדי להקטין את מידת החשיפה שלכם לקרינה המשודרת על ידי המכשיר הנייד. תמכו בגופים המציעים לפתור את הבעיה בדרך של הידברות עם גורמי השלטון וחברות הסלולר. שריפת אנטנות וחרמות לא יועילו לפתרון הבעיות. יחד עם זאת, אין להיכנע לתכתיבים של גופי הפיקוח כל עוד הם עצמם לא מקיימים את החוק כלשונו (שלא לדבר על הביריונות שמפגינות חברות הסלולר). על האפקטים הביולוגיים הלא רצויים כתוצאה של שידורי רדיו, ר' כאן.
|
מחקר מצא קשר בין שימוש בסלולרי לבעיות זיכרון בנוער מחקר חדש שנערך בשווייץ קושר בין חשיפה ארוכת טווח לקרינה סלולרית לפגיעה בזיכרון בקרב בני נוער. הקשר בין יכולת הזיכרון והחשיפה לקרינה היה בולט יותר בקרב בני נוער שהחזיקו את הטלפון הנייד בצד הימני של הראש. יש פתרונות... |
ד"ר דברה דייוויס מומחית בעל שם עולמי בנושא קרינה אלקטרומגנטית מטלפונים ניידים ומכשירים אלחוטיים אחרים. הרצאתה ניתנה בתוקף היותה פרופסור אורחת לרפואה בבית הספר לרפואה בהדסה באוניברסיטה העברית, ופרופסור אורחת לרפואה באוניברסיטת אנדוקוז מאיס, טורקיה. מהן ההשפעות הבריאותיות של טלפונים ניידים וקרינה אלחוטית? אוסטרליה אמנם הובילה את העולם בתקני בטיחות, כולל חקיקת חגורות בטיחות חובה, אריזות רגילות על סיגריות וחקיקה בנושא גילוי מוצרים ומזון, אך היא נופלת מאחור בטיפול בנושאים המשמעותיים הקשורים לשימוש בטלפון הנייד. בהרצאת דיקן זה, האפידמיולוג והמומחה לקרינה אלקטרומגנטית, ד"ר דברה דייוויס, יתווה את התפתחות הטלפון הנייד והסמארטפון, ויספק רקע לתקנים הנוכחיים בני 19 שנה לבטיחות קרינה (SAR), להתפתחויות מדיניות ולחקיקה בינלאומית. יוצגו מחקרים גלובליים חדשים על ההשלכות הבריאותיות של קרינה ניידת / אלחוטית, כולל חשיפה וסיכונים של ילדים. ד"ר דברה דייוויס היא מומחית בעלת שם עולמי בנושא קרינה אלקטרומגנטית מטלפונים ניידים ומכשירים אחרים המשדרים אלחוטיים. כיום היא פרופסור אורחת לרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בהדסה, ופרופסור אורחת לרפואה באוניברסיטת אנדוקוז מאיס, טורקיה. ד"ר דייויס ייסדה את המרכז לאונקולוגיה סביבתית במכון לסרטן מאוניברסיטת פיטסבורג - המכון הראשון מסוגו בעולם, שבחן את הגורמים הסביבתיים התורמים לרוב מקרי הסרטן. בשנת 2007 הקימה ד"ר דברה דייוויס אלכ"ר המקדם אמון הציבור למען בריאות סביבה, באמצעות מחקר וחינוך בסיסיים אודות סכנות בריאותיות סביבתיות. ד"ר דייוויס נבחרה ע"י הנשיא קלינטון להוביל את המועצה לחקירת בטיחות כימית וסכנות בארה"ב בין השנים 1994–1999, סוכנות מבצעת עצמאית שחקרה מניעת תאונות כימיות. כיועצת בכירה לשעבר של עוזרת המזכירה לבריאות במחלקת הבריאות ושירותי האנוש, היא ייעצה לפקידים מובילים בארצות הברית, האומות המאוחדות, הסוכנות האירופית לאיכות הסביבה, ארגון הבריאות הפאן אמריקני, ארגון הבריאות העולמי והבנק העולמי. ד"ר דייויס בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה פיזיולוגית ותואר שני בסוציולוגיה מאוניברסיטת פיטסבורג, 1967. היא סיימה תואר דוקטור ללימודי מדעים באוניברסיטת שיקגו כעמיתת בוגרי קרן דנפורת, 1972 ותואר שני ב- M.P.H. באפידמיולוגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס כעמית פוסט-דוקטורט בכיר הלאומי לסרטן, 1982. היא כתבה יותר מ -200 פרסומים ופורסמה ב- Lancet ובכתב העת של איגוד הרפואה האמריקני וכן ב- American Scientific ובניו יורק. טיימס. |