כמה מלים על "השיטה" ועל ירידת אמון הציבור בשל השחיתות הגואה
בשנים האחרונות ירד אמון הציבור בנבחריו. המושג שחיתות הפך להיות שגור בפינו. יש המבקשים לבצע שינוי של מבנה מערכות השלטון, שגובשו עם קום המדינה ואשר כמעט ולא השתנתו מאז. זאת בשל כשלים רבים, שהבולטים שבהם הם:
פוליטיקאים במגזר הארצי והמקומי מעסיקים את עצמם במאבקי הישרדות פוליטיים באופן שאינו משאיר להם זמן סביר לצורך קידום הנושאים והסוגיות שלשמם נבחרו.
שיטות הבחירה הפנימיות בכל המפלגות כולל ה"פריימריס" מבוצעות בפועל בצורה פסולה, כל כולן למראית עין. הבעייה השורשית נובעת מסכינאות טבעית של הפוליטיקאים. תהליכי קבלת החלטות מונעים בדרך כלל ע"י שיקולים זרים, שיש להם נגיעה לעניינים פרטיים אישיים וקבוצתיים שאינם ענייניים ואשר בדרך כלל מאופיינים בשחיתות ובחוסר ניקיון כפיים.
חוסר יציבות שלטונית כרוני הינו תולדה של פיצול גם במערכת המפלגתית.
אין הפרדה נכונה בין הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות המחוקקת (הכנסת). שילובן זו בזו באופן שבו מתנהלים העניינים כעת פוגע בתפקודן העצמאי של כל אחת מהן כמתבקש במשטר דמוקרטי תקין.
מה הפתרון?
הפתרון הוא לשנות את "השיטה" כאשר השינוי צריך להיעשות בדרך החשיבה והפעולה שלנו.
מהי "השיטה" שאותה היינו מציעים לשנות?
הרי שחיתות ואנשים מושחתים זו נורמה אנושית משחר האנושות (ר' בראשית ח; כא). כילדים למדונו את ספר בראשית וגרמו לנו להאמין בערכים שאינם מתקיימים דרך קבע במציאות, בעולם הגשמי. כאשר התבגרנו הסתבר לנו כי לא ספרו לנו את האמת. כן גם זה חלק מ"השיטה",
הבנויה לתלפיות, אבן על אבן, רובד על גבי רובד. כך זה נעשה כאמור משחר האנושות.
"השיטה" נועדה לחסום את כל מי שאינו פועל לפי כללי "שמור לי ואשמור לך" להגיע להישג כלשהו. "השיטה" הלכה והשתכללה במשך מאות השנים האחרונות בקרב קהילות עמנו. למשל, הגביר בעיירה היה זה שקבע את סדר-היום ומאוחר יותר היה זה העסקן הציוני... בארה"ב של אמריקה היה זה השריף ובכפרי בני דודינו קוראים לו המוכתאר וכיו"ב.
בדרך כלל זה מתחיל באדם אידאליסט, שבראשית דרכו האינטרס הציבורי עדיין בראש מעייניו וברבות הימים מוצא עצמו עושה קודם כל לביתו. עם התפחתות הטכנולוגיה התפתחה גם "השיטה". המאכערים הלכו וצברו כוח והון ומערכת הערכים הציבוריים קרסה והתמוטטה מול הלחץ והכרסום הבלתי פוסק שהופעל על ידי עושי ביתם.
כיום "השיטה" פורחת בכל מקום ובכל אתר. כל מי שרק יכול עושה לביתו בחסות מערכת החוק והמשפט הנגועה בנפוטיזם , בסחבת בירוקרטית בלתי נתפסת ובכלל בהתנהלות בלתי ראויה, בלשון המעטה.
לא מדובר בשינוי שיטת הממשל בישראל. זו לבדה לא תפתור את המשברים התכופים במערכת הפוליטית הישראלית. הרצון לשנות את שיטת הבחירות, או להנהיג משטר נשיאותי, הם נסיונות עקרים שלכל היותר יגרמו למשברים חדשים. אין מקום להאשים את "שיטת הבחירות" או את "שיטת הממשל" בלי לבער תחילה את
השחיתות השלטונית. הבעיות העיקריות נובעות מדרך התנהלותם של הפוליטיקאים עצמם ולא ידוע על שיטת בחירות עדיפה. שכן לכל השיטות יש יתרונות וחסרונות. משמע, שינוי שיטת הממשל לבדה לא תפתור את הבעיות של מדינת ישראל.
שיטת הממשל עצמה אינה "השיטה" הגורמת למצב (אם כי יש מקום לבצע בה שינויים). "השיטה" שאותה היינו רוצים לשנות נעוצה בנורמות החברתיות הפסולות, אובדן הבושה של העם ושל נבחרי העם.
לכן, קודם כל יש לעקור ולבער את הנורמות החברתיות שליליות. רק אם נצליח לעצור את הסחף של השחיתות הגואה, רק אז נוכל להצמיח מנהיגות יעילה, שקולה ואחראית.
הפתרון המוצע: